טלפון לבירורים: 050-7800577 (עפרית) , דוא”ל: KerenAdorian@gmail.com

כי אולי לכל איש יש סיפור.

כי אולילכל איש יש ספור.שקיבלשם.בנקודת ההתחלה.בהקדשה היה כתוב:”ילד,שלום.זה התסריט,זה התפקיד,זה התשלום.והמחיר.”והאיש חשבשזה הסיפור שלו.שכך הוא אמור להיות.שזה מה שיקבל,וזה מה שיילקח.והוא הקפיד על כל ההוראות:תהיההילד

אי שם מזמן מזמן.

אי שםמזמן מזמן,הילד ביקש.תראו אותי,אני צריך,אני כאן.ואי שם,מזמן מזמן,לא היהמי שישמע,יראה,ייתן.כי לא כולם יכולים.והילד למד,שלא צריך.עזרה,קבלה,נחמה,ניראות.הוא חשב,שאחרים צריכים.הוא לא.אבל הצורךלעולם לא מתאדה.והכמיהה נותרת בעינה.ומדי פעםכשהיא

כאן כבר היינו.

כאן כבר היינו.המון פעמים.כל תנועה,כל אמירה,כל הרגשה,מוכרים לנו.לפעמיםאנחנו מספרים לעצמינושזה בטוח.אבל אולי זה אי פחד.שם, נראה רחוק.אף פעם לא היינו.כל תנועה,כל אמירה,כל הרגשה,לא מוכרים לנו.לפעמיםאנחנו

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן