טלפון לבירורים: 050-7800557 , דוא”ל: KerenAdorian@gmail.com

מה ההבדל בין הורות טובה, להורות שטובה לילד הזה?

מה בסך הכל הורים רוצים?

לשמור עליהם: שלא ייפגעו, שיובנו, שיגדלו, שיאהבו אותם, שיגשימו חלומות.

דברים טובים, ואולי נורא מורכבים.

מתי ההורה שומר כי הילד זקוק לכך, ומתי הוא שומר כי הוא המפחד?

מתי הוא מסביר כי צריך תיווך, ומתי ההורה מסביר כי הוא לא סומך על הילד?

מתי ההורה מסייע בגדילה, ומתי זה הצורך שלו להיות בשליטה על הגדילה?

מתי החלומות הם של הילד, ומתי של ההורה?

 

להזין: שיהיו להם כל הדברים שיזינו אותם, רגשית, מעשית.

הכל מכוון לנתינה.

אבל מתי ההורה מזין כי הוא זקוק לחוויה שהוא מסוגל לכך?

מתי זה כי הוא צריך שיצטרכו אותו? כדי להרגיש משמעותי?

מתי ההזנה היא כדי לפצות את ההורה על מה שחסר בילדותו, וזה לא קשור למה שהילד צריך?

המפה של ההורה:

נפש האדם, מורכבת ומופלאה. ובכל יום יש לנו הזדמנות ללמוד עוד משהו על המפה איתה אנחנו מסתובבים בסבך החיים. המפה קיימת, בין אם מודעים לה ובין אם לאו. אבל כדי לענות על השאלות שפתחתי איתן, בתפיסת העולם שמקובלת עליי, הורה צריך ללמוד את המפה שלו. ללמוד אותה, כדי שהילד שלו יהיה האדם הזה, שהוא קיים בפני עצמו, עם צרכים ואיכויות ייחודיות לו, ולא יהיה מי שאנחנו משליכים עליו את הסיפור והמפה שלנו.

סדר וכאוס

לכל אחד מאיתנו יש סדר, שאותו למדנו, שהסקנו מהבית המקורי, מהחיים שעברנו. מסקנות מודעות וכאלה שלא. מי אנחנו, מה בעל ערך בחיים, איך בני אדם פועלים, מטרות, תפיסות לגבי עצמינו והעולם. ובכל רגע נתון, יש גם כאוס, לא ידוע. העולם לא תמיד צפוי, ובכל רגע יכול לקרות משהו שלא היה ידוע קודם. כשאנשים מרגישים בטוחים, הם מאפשרים לכאוס, להיכנס לסדר, ועושים סדר קצת אחר. שינוי מתמיד. גדילה. אנחנו לומדים, שהלא ידוע, לא חייב להיות מפחיד, או מאיים. אלא הוא לא ידוע שנעשה בו סדר ונתמודד איתו.

לתהליך הזה, נדרש אמון. בנו, ביכולת שלנו להתמודד ולעשות סדר, ואמון באחרים ובעולם, שאפשר לעשות סדר אחר, וגם אז, נשרוד, יאהבו אותנו ויהיה לנו מקום.

אבל…זה לא כל כך פשוט. כי לבני אדם יש מקום שביר, שמכיל תפיסה, עמוקה ובסיסית, שאולי, אנחנו לא כל כך שווים. אולי יש סכנה שאם לא נפעל על פי הסדר שלמדנו, לא יאהבו אותנו. ולכן שינוי , לעיתים מעורר פחד. ואנשים מנסים לשמור על הסדר הקיים, שנתפס כבטוח רק כי הוא מוכר.

ילד אמור להיות כאוס. לא ידוע. ישות מופלאה שאנחנו צריכים ללמוד אותו, לגלות מי הוא ומה הוא צריך. כאוס שמלמד אותנו עלינו ועל העולם, כי הוא חדש ואחר מאיתנו. ילד, משנה את הסדר שלנו. לא רק בלוח הזמנים ואיכות חיים, אלא את העולם שלנו. כי כל מפגש מכיל אפשרות ללמידה.

בהיותנו בני אדם, אנחנו משתדלים. אבל לעיתים, אנחנו מנסים להחיל על הילדים שלנו את הסדר שלנו, כי אנחנו זקוקים לו. והכאוס, הלא ידוע שהילד מביא איתו, קשה לנו, כי אין לנו תמיד אמון בנו ובעולם. והילד ואנחנו, מתבלבלים. מה שלנו, מה שלהם, מה נכון, ומה מעורר דאגה. מתחילים לדבר במונחים של גבולות, והוא צריך לעשות, ואנחנו חייבים להיות, ו…..אנחנו מוצאים את עצמינו מתעקשים על סדר, כי הכאוס מפחיד אותנו, במקום ללמוד, ולדעת שאין תשובה אחת, או דרך נכונה אחת.

אבל יכול להיות לנו מצפן, במסע המורכב של הורות. בצפון של המצפן, חייב להיות הילד. וכדי ללכת במסע, חייבת להיות לנו מפה של עצמינו. כדי שנהיה בכיוון הנכון. וכשנתברבר בדרך, נהיה מכוונים לילד, ונוכל להישמר מהדרך שמובילה אלינו ולא אליו. גם אם הסביבה שלנו מכריזה על מפה אחת נכונה שכולם צריכים ללכת לפיה.

לא קל, אבל אפשרי. ומרתק.

לדעת שאנחנו יכולים ללמוד אותנו, עוד ועוד, את הילדים שלנו, ואת מה שקורה לנו ולהם, בכל מפגש בינינו. להפסיק להיות “הורים טובים” בשבילנו או למערכת , אלא הורים שטובים לילד הזה. הייחודי.

הורות. כמה יקר, כמה חשוב. איזו למידה מופלאה ואינסופית! ויש בה המון אהבה, חמלה וכוח. והמון אתגרים.

But you and your children, will figure it out.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן