טלפון לבירורים: 050-7800577 (עפרית) , דוא”ל: KerenAdorian@gmail.com

פוסט יום שיש בפייסבוק, התחיל מתוך ניסיון לשתף אנשים ולעורר חשיבה על חלקים נפשיים שפחות מדברים עליהם. אט-אט זה הפך להיות “פוסט יום שישי בבוקר”, שאנשים מחכים לו וכותבים לי אחריו. הפוסטים שנכתבים, מתייחסים לחוויות החיים שלנו ולעולם הפנימי של כולנו. הם מועלים לפייסבוק כדי לעזור לאנשים להאמין שהם ראויים מעצם קיומם, גם אם לימדו אותם אחרת.

לפעמים כשאנשים מנסים לנחם

לפעמים כשאנשים מנסים לנחם, הם אומרים: זה לא סוף העולם. זה יעבור. תהיה עוד הזדמנות. תסתכל על מה שיש. תראה כמה. זה לא כזה נורא.

החשבון

החשבון, לא מנפש בא. אלא מסדר. מהבדיקה האינסופית האם היינו טובים, צודקים , נכונים, מספיק. האם היינו רעים, חוטאים, טועים , מדיי. האם היינו בסדר.

זה הגעגוע

זה הגעגוע , שנשמט בקצה העצב. שזולג לתוך תנועת הנשימה. פנימה לחיים, החוצה לתהום. זה הכאב שאין לו מנוח. שמעבירים אותו מהמיטה לשולחן. מהשלחן למדף.

כל אדם צריך

כל אדם צריך חוף מבטחים. מקום אחרי סערה, מקום לפני מסע. מקום ללכת בו, נפש יחפה. לא לכולם יש. יש שנולדו בלב ים. בעין סערה

איך יודעים

איך יודעים אם זה מספיק? שאין שם עוד? טוב יותר? איך יודעים אם נשארנו , כי זה באמת נכון, או רק כי זה בטוח? איך

לא חשוב

לא חשוב. לא חייבים. אני אסתדר. זה בסדר. לא רציני. בקטנה. לא סיפור גדול. סתם. אני יכול בעצמי. הכל טוב. לא נכון. כי כשאני מתקשה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן