את רוצה?רק אם זה לא קשה לך,רק אם זה לא מכביד,רק אם אתה באמת יכול.את צריכה?לא חייבת,אפשר גם לא,רק אם אף אחד אחר לא צריך.להגיד?רק

יש אנשיםשעכשיו,מבחן.כל פעולה,כל בחירה,כל שיחה,הם סוג של מבחן.ובמבחניםאפשר להיכשל.וכולם יודעיםשמי שנכשל,הוא לא שווה.ומי שלא שווה,לא אוהבים אותו.ומי שלא אוהבים אותו,הוא לבד.אז יש אנשיםשמתאמצים המון.בכל פעולה,בכל

במנעד הזה ,בין היש והאיןשל חיי,לעיתים אנימתקשהבזיהוישל אניולא אני.ונדמה לישבין אשליית השליטהלחוסר האונים הגדול,נרקם סיפורשאנחנו מספרים לעצמינו.אנחנו כאלה,אנחנו לא.היינו חייבים,לא היינו צריכים.מישהו אומר:את תמידאו אף

לפעמים אני חושבתעל הרגעשלפני.לפני האיןהגדולוהנורא.קמנו משינהיצאנו לעבודהחשבנו על סידוריםרבנו על הוצאה מיותרת.ולא ידענושזה הרגעשלפני.אילו היינו יודעיםהיינו מחזיקים בו עוד קצת.ולא נותנים לו לחלוף.ממחזרים אותו שוב

למרות הימים האלה.אנשים צריכיםחלומות.זו הנפש שזקוקהלאור,להבזק רחוק,שמחסיר פעימהשל התרגשות,כי לרגעהכל אפשרי.אנשים צריכים אופק.משהו לא ידוע,מבטיח.כאוס שחייביםלגלות את פירושו.לא כדי לכבות חרדה,אלא כי כל כך מסקרןלדעת

זה המאמץ שמבלבל.מישהו מתאמץלהוכיח שהוא אוהב.להיות הורה טוב.לא לפגוע.אבל,המאמץ מבלבל.כי אם צריך להתאמץ,אז משהו לא קורהמעצמו.אם מתאמציםכדי שארגיש אהובה,אז אולי מישהולא בטוח באהבתו?אם מתאמציםלהיות הורה