טלפון לבירורים: 050-7800557 , דוא”ל: KerenAdorian@gmail.com

פוסט יום שיש בפייסבוק, התחיל מתוך ניסיון לשתף אנשים ולעורר חשיבה על חלקים נפשיים שפחות מדברים עליהם. אט-אט זה הפך להיות “פוסט יום שישי בבוקר”, שאנשים מחכים לו וכותבים לי אחריו. הפוסטים שנכתבים, מתייחסים לחוויות החיים שלנו ולעולם הפנימי של כולנו. הם מועלים לפייסבוק כדי לעזור לאנשים להאמין שהם ראויים מעצם קיומם, גם אם לימדו אותם אחרת.

מותר. להגיד שאנחנו טובים.

מותר.להגיד שאנחנוטובים.לבקש את מהשאנחנו רוצים.לעשות לנו מקום,לקוות למלא אהבה.לצרוח שכואב,להחליט שלא מרוצים.להחזיר מתנה ,לבזבז מלא כספים.לא לעשות כלום,לכבוש את העולם.לרצות עוד המוןלהתעקש על פרט קטן.ושום

אמא של ילדה, מתה היום

אמא של ילדה,מתה היום.ביום ראשון.ילדה גדולה.ילדה שלה.וכל האימהות כולןהיו שם,החזיקו בידה.האמא הטובהוהאמא הנוראה.האמא הרכהוהאמא הקשה.האמא שלא ראתהוהאמא שהסתכלה.אלה שאינן כברואלה שלעולם לא היו.כולן היו שם.וכל

משהו נגע

משהו נגע.הרעיד את מיתריהנפשהמתוחים על פניאיזה רגע.על פני חיים.מילה נאמרה.מבט הוסט.וצליל דק,בלתי נשמעשל סדק מתהווה,נוצר.מישהו אמר אמון.מישהו הרגיש נשבר.מישהו נסוג,מישהו יצא להתקפה.השקט הופר.הקרע נפרם.כי כךאנשים.נורא

בגלל הפחד, מהחושך

בגלל הפחד,מהחושךהגדול והנורא,יש אנשיםשמבליםחיים שלמים,בניסיון להרוגאת כלהשדיםואת כל המפלצות.בגלל הפחד,מהחושךהגדול והנורא,יש אנשיםשמבליםחיים שלמיםבלתארמה יקרהאם יגיע,ומי יביא אותו.בגלל הפחדמהחושךהגדול והנורא,יש אנשיםשמחפשיםאת האור.שיודעיםשחושך,זו נקודת מבט.הפחדהוא מולד.האורזו בחירה.אני

וכשיערמו כל המילים

וכשיערמו כל המיליםוכל הטילים,וכל האלימות,יישארואנשים.שנהרסו להם בתיםומתו להם אהובים,ושהילדים שלהם פחדו נורא.אנשים לימדו אותישזעם מסתיר כאב.והוא אף פעםלא פותר אותו.או מרגיע אותו.אז אוליעכשיונטפל בכאבים.כי את

אולי מחר

אולי מחר.או אחר כך.כשנחזור.אחרי החגים.כשיהיה יותר חם.אבל לא עכשיו.עוד קצת.עכשיו זה לחוץ.יותר מדיי דברים.צריך להתפנות לזה.כשיגמרו הבחינות,הסגר, השיפוצים.ואז.בטוח נעשה.ברור שנפסיק.זה יהיה זמן טובלהתחיל.עכשיו פשוטלא מתאים.ביום

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן