טלפון לבירורים: 050-7800557 , דוא”ל: KerenAdorian@gmail.com

לפעמים אני חושבת
על הרגע
שלפני.
לפני האין
הגדול
והנורא.
קמנו משינה
יצאנו לעבודה
חשבנו על סידורים
רבנו על הוצאה מיותרת.
ולא ידענו
שזה הרגע
שלפני.
אילו היינו יודעים
היינו מחזיקים בו עוד קצת.
ולא נותנים לו לחלוף.
ממחזרים אותו שוב ושוב.
כי אחר כך
הגיע האין הגדול
והנורא.
וכל מה
שבא בעקבותיו,
היה לימים
של אחרי,
האין
הגדול והנורא.
אחרי האסון .
אחרי שאיבדנו .
אחרי המלחמה.
והחיים גם המשיכו.
אבל יש אנשים
שאצלם,
זה החיים שאחרי.
ואולי הם צריכים
היום
שיהיו איתם .
לא לפני,
ולא אחרי,
אלא עכשיו.
ברגע הזה,
שכולם מסתכלים להם
על האין הגדול והנורא.
ויביטו להם בעיניים,
כדי שידעו,
שלמרות האין הגדול והנורא,
שאי אפשר לקחת להם,
או לתקן,
אנחנו עומדים לידם,
כאן.
כי אחר כך, הם יחזרו
לאין הגדול והנורא.
אבל עכשיו
הם לא רוצים להיות לבד.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן