טלפון לבירורים: 050-7800557 , דוא”ל: KerenAdorian@gmail.com

כי לפעמים אין לזה מילים.

כי לפעמים
אין לזה מילים.
לא כי זה גדול כל כך.
ולא כי זה זניח.
אלא כי
הם פשוט נגמרו.
המילים.
כי אמרנו אותם
כל כך הרבה פעמים.
כי סידרנו אותם
באלפי סידורים,
ונדמה
ששום דבר לא השתנה.
מי שהיה צריך לשמוע,
לא שמע.
שוב.
אז אין לנו מילים.
אבל אולי,
אלה לא המילים
שנאלמו.
ולא האחרים
שלא הבינו.
אולי זה אנחנו
שלא הקשבנו.
לעצמינו.
שלא העזנו לשמוע
את מה שבאמת הקשה עלינו.
את מה שבאמת רצינו.
את מה שבאמת כאבנו.
ולכן, אמרנו מילים,
ליד.
שלא דיברו
את מה שהנפש לחשה.
כי כך למדנו.
ולא אמרנו עלינו.
שהיינו בודדים,
שהיינו חסרי אונים,
שהרגשנו לא שווים,
שלרגעים היינו
לא ניראים.
שהיינו צריכים אישור,
שרצינו הכרה,
שפחדנו נורא
והיינו זקוקים ליד.
שאנחנו רוצים
שיאהבו אותנו.
והרגשנו שלא.
המילים החשובות
הם המילים שמאפשרות
לנו,
לספר
את מה שאנחנו.
באמת.
ואותם אפשר לשמוע.
קודם אנחנו.
אחר כך האחר.
והן מילים שלעולם לא נגמרות.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן